<h1>הגהות שערי דורא סימן כ"ג</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
אבל אם חמין הם מחמת שנתבשלו או שנצלו כל אחד לבדו ואינן חמין מחמת מליחה אין להם דין טהור מליח וטמא תפל אלא יש להם דין אחר שתלוי בפלוגתא דרב ושמואל (פכ"צ ע"ה ע"ב) לרב עילאי גבר ולשמואל תתאה גבר והלכתא כוותיה דשמואל דתניא כוותיה. וכן הדין אם מונח למטה בשר כשירה חם ועליה בשר נבילה צונן אפי' חי ואפי' אינו מלוח הבשר שלמטה נאסרת לפי שחום התחתון מפליט את העליון ואח"כ בולע. והא דקאמר (חולין קי"ג ע"א) טהור מליח וטמא תפל מותר ולא מפליג בין תחתון לעליון היינו ע"י מליחה שאין לו כח להפליט חבירו אבל בשר חם ע"י צלייה או ע"י בישול א)מפליט חבירו ב)וכש"כ אם בשר נבילה למטה רותחת ושחוטה צוננת עליה דנאסרה דתתאה גבר ואם הצונן למטה בין נבילה בין שחוטה ועליה החמה רותחת השחוטה כשירה דאין התחתון הצונן בולע מחמת החום שעליו ג)ומיהו קליפה בעי כשהחם למעלה וצונן למטה כדאי' פ' כיצד צולין (ע"ו ע"א) אדמיקר ליה בלע פורתא. [שערי דורא סימן כ"ג]. א)0וכל אלו דברים האמורים כשהן נתונים זה על זה אבל אם סמוכין זה אצל זה בנגיעה די להם בקליפה תורת הבית. ב)0וכש"כ אם בשר נבילה למטה כו' ר"ל שהרי אין צריך מתחלה להפליט ואחר כך לבלוע אלא מיד הוא בולע מחום הנבילה שתחתיו מה שאין כן כשיש בשר כשר חם למטה שצריך מתחלה להפליט העליון ואחר כך לבלוע. ג)0ומיהו קליפה בעי. יראה אפי' כשאיסור צונן למטה דאדמוקיר לי' לעליון מפליט ומבליע וראיי' מהגעלה על ידי עירוי. עיין בפרק כירה מהרא"י ז"ל.
